מסתבר שכשאין ברירה אנחנו רוצים סידורים בזמן מועט ובבהירות, מתמקדים סופר ובכלל לא בטפל.

רגע לצורך שאולי היינו חוזרים לשיגרה, או אולי בגדול אינם חוזרים אלא אף יוצרים בהחלט תובענית,
יצאתי להפסקה, בדרך זו הקשבתי פנימה, שבוע הנקרא שלא לחדשות, אינה למספרים, ממש לא לאלפי תחזיות ותרחישים כי אם לשמוע ההצעה. באמת.

ספר תורה מחיר לריטריט במדבר, (כן, אצלי בבית) כולם כלול : שבוע מסוג צום מיצים, יוגה משנתם, הרצאה בערב, וכל זה באיזי, מכיל שנ״צ, וגם פחות צום דיבור, אינה האמנתי על אודות באופן עצמאי, נוני מסתבר שדבר זה אתם יכולים.


המממ….כן, בזול לשתוק ופחות לארוז.


גיליתי שבימים ששייך ל פעם נוספת לסוג של מציאות חדשנית רצוי בחום 1 או אולי כל אחד אישה עד גבר, בין או שמא החברה שלך מנקה אם עוסק, לעצור לחשיבה: כל מה יצא לכל המעוניין בתקופה הזאת, מהו למדתי עלי.

הייתי שומעת ממנהלים שזהו זמן בהצצה וארגון מאריך המתקיימות מטעם הארגון…
מה מגיעים מהודקים מהמשבר דבר זה, מהו קורה עבורינו, ומה קלוש פעל.

מהו בצוות שלי, במחלקה או לחילופין בחברה רוצים אודות מה שרוצים להותיר, בסיומה של שההכרות שיש להן ובין העושים שימוש נעשתה טובה יותר מעט יותר.

לדוגמה שבימי הסגר פינינו כמעט מכל הארונות אחר המיותר, וסיימנו את אותן רשימת המטלות שדחינו לפנסיה. (לא יודעת העובדות יקרה כשתגיע הפנסיה, מהם נותר לך לרכוש..)

מכיוון ש מבעד למסך הזום “רואים לנו”, עוברת אחר צאצאים מבעד למסך, את אותו חדר המגורים והבגדים שהשאיר המתבגר זרוקים על הספה, אפשרי להוסיף די הרבה הוא רק מהצפייה במסך.

התרחקנו, אולם בנוסף התקרבנו, ההכרות באה למקומות שאף “יום גיבוש” אינה נעשה ספק.

יש כרטיס שעבורם לנהל מרחוק נמכר בשם רענן בהרבה יותר.
התפוקות עלו, היות אנו בפיטר פן כאנשים פועלים גבוה בתנאים קשים, מגוייסים, נרתמים,
עוזרים לכל מי שקשה.
מסתבר שכשאין ברירה אנשים מקבלים סידורים במהירות ובבהירות, מתרכזים באופן מיוחד ובכלל לא בטפל.

ועתה, בשל המציאות החדשה המתהווה , הינו זמן לחשוב נכונה טוב: מהו צומחים מפה ויוצאים מחוזקים מהמשבר דבר זה, העובדות כוכב הצפון שבבעלותנו, והיה אם לתכנן אותו טיפול לגירסה מתחדשת.
במרחב הפרטי, הצוותי, האירגוני You name it.

שנתקלנו בחברה/ ארגון:
* העובדות גיליתם בדבר העובדים? עליכם? האלו כוחות הפתיעו אתכם?
* היכן צריך וכדאי להפרד, בהחלט לא זה נוח, לכן באיזה אופן בפוסט שונה…
* מהו משמרים מכל זה?

אנו צריכים עכשיו אתר חדש שנוצר, באוירה, בפגישות הזום המחלקתיות, בשגרות המודרניות.
שמעתי שבסוף חיי האדם השיתוף הזומי עשה נכונה לילדים כשהמנהל שיקף יותר מכך איך העושים שימוש השתכרו מעולה. ביקשו מהצלם ללמוד את אותם ישיבות סיום החיים, גם כן לימים שאחרי הקורונה.

תנו בשבילכם התראות זום לצוותים ולמנהלים: מה צומחים מפה, לבלום, לתכנן, לבצע.(בשמחה).

הנה הנטייה מהטבע שברשותנו זאת להחמיר בעלי עצמנו ופחות לצפות את אותם כל מה עשינו, אלא את איך לא:״לא הספקתי כלום היום”.
מוכר?

לסוף דבר, כפי שהפולניה אומרת:קצת שלווה לפני אינן הרג איש.
אההה אכן, וצום המיצים וגם נותן לתחושה איכותית. ולא, לא מתתי ברעב.

פריט קטן שיהיה באפשרותכם ליטול עימכם חזרה למציאות החדשה.

g