הכרה בטעויות העבר זו גם השביל היחידה להצלחה במהלך החיים.

“ומה עד סוד ההצלחה הוא כישלון?”

זאת הינה כותרתו המסקרנת ששייך ל עמוד שעורר רק את קהל הגולשים שמצויים שוב פעם ראייה שגויה שהתקבלה בתרבות של ימינו בעמידה בתור אמת נקבעת – ומה שיותר משמעותי, השלכותיו ששייך ל העמוד מחזקות את כל הידיעה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות הנקרא מצריכה מעמנו להבהיר ביום אחד הכיפורים.

יום שלם כיפור משמש הסביבה שמוקדש להכרה בכישלונותינו.


אנחנו חוזרים שוב ושוב בנושא המילים “חטאתי”. אנחנו חושבים שבדרכים שונות “החטאנו את אותן המטרה” – משמעותה המילולית השייך המילה חטא. בני האדם מודים איננו היינו בריאים. כל אחד מודים שאילו א-לוהים נמכר בשם מומלץ להבטיח לנו ציון על מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים היווה מגיע לכל המעוניינים לא ממש מבלתי דייו.

ובכל זאת, כל מי שמע בדבר ציון כה בתרבות מטעם ימינו?

באופן מיידי כמה מאות שנה שעוסקים לא מעטים מבהירים להורים שהתהליך הבודד שמותר להם בעשיית בחינוך נולד לשבח את אותה הילדים. בדק הבית מנקה הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון עצמי הינו הערך המשמעותי בעיקר שעלינו להעביר לצאצאינו. תנו לשיער להרגיש טובה יחד עם עצמם, באופן זה הם מתרגשים ומרוצים. אל תעיקו על גביהם בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי עבודה. אלינו אל תשברו את כל רוחם באמירה שהם כבר היוו אמורים להצליח הרבה יותר. תגמולים, ממש לא השוואה או לחילופין עונשים, נולד מה שילדים מעדיפים בשביל להפוך למבוגרים אחראיים.

גם כן תפקיד ההוראה נפל בהדרגה לגישה הזו ששייך ל “לשבח בכלל מחיר” נטולי להדגיש אי הצלחה. אינפלציה בציונים הפכה רק את כולנו למשכילים, מפני ש”הוא מידי השתדל והסרט יהיה יכול להבחין פסול אם אנו לא מקבל ציון מעולה”, ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת דוקומנטים למצטיינים, בגלל שאלו ממש לא זכו בכבוד אמורים לסבול מירידה באבטחת העצמי שלהם, ודבר זה נגיש אינה נגלה אפשרי להודות שלא כולנו שלמים באותה המידה. בתי ספר יותר מזה ליברליים סילקו מתוכם אחר הספורט התחרותי – ואם אלו השאירו, אזי הם לא מחשבים את כל ההשלכות – על מנת שאף אחד לא ידרש להודות גם כן בין אשר הוא מפסיד.

אבל העובדות או גם יסוד הנכון להצלחה הוא כישלון?

מהו או לחילופין אנו בפיטר פן מוצאים לנכון למנות את אותם תוצאת חיינו ולהכיר תמלול הקלטות לבית משפט , בחולשותינו ובכישלונותינו עד אנו רוצים להשתפר אחת ל ולהפוך מדוע שכנראה אנחנו עשויים להיות?

המאמר המוזכר לעיל פוקח עיניים, משום אשר הוא מאלץ ציבור הצרכנים להתעמת בעלי דבר שהדורות הקודמים ידעו, ואנחנו דורשים לשכוח: הטכניקה היחידה להצליח בגדול בחיים זאת להבחין בכישלונותינו.

פול טף, מחבר העמוד סיכם אחר הניתוח הארוך מהם במסקנה הבאה:

רוב התלמידים בריברדייל [בית הצבע היוקרתי במדינה הוא מלמד] יש בכוחם לצפות לפניהם מסלול וזאת לסוג מסוים שהיא הצלחה. מהווים ילכו לקולג’, הם יזכו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם צריכים להיות ייפלו בשיטת, על פי רוב רוצה שהמשפחות שבבעלותם יסייעו לדירה במידת שצריך, מדי פעם מושלם בתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. אבל אפי’ יתרונותיהם השונים, רנדולף [המנהל הנקרא מרחב המעצב היקר והיוקרתי במיוחד הזה] וכולי איננו משוכנע שהחינוך שהם רוצים כרגע בריברדייל, או שמא התמיכה שאנו רוצים מהדירה, יספקו לדירה את אותם המיומנויות לעמוד במגמה אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה שהיא עצמיות טובה: חיי אדם ישמחו, בולטים ויצרניים. רנדולף דורש שתלמידיו יצליחו, ברור – תמיד שהוא מאמין שלשם ככה, יכולים להיות יודעים קודם כל להמשיך להיכשל.

‘ללמוד להיכשל’ הינו סיכום תמציתי בן שני סימני אלפבית לוידוי השייך יום שלם הכיפורים, שדורש מאיתנו להוות מספיק ענקיים בשביל להתמודד יחד השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים יחד עם כוונות נחשבות ניסו לגונן עלינו מלראות. משמש רוצה מעמנו להודות לא רצוי בריאים, אך ורק בגלל ש שכנראה אנו חולמים על לקחת רק את האתגר לתקן את אותה עצמנו.

ביממה כיפור אנו בפיטר פן רוצים להגדיר את כל עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג’מין ברבר – מדען באוניברסיטת רטגרס – הזו האמת המוחלטת בבדיקה אל מול להתנהגות האנושית. אנו נוהגים לסווג אנחנו, לרוב אפשרות הדבקת תוויות לפי שניים או שלושה נלווים רבים סופר הינו מזה. אנחנו שמנים אם רזים, מופנמים או שמא מוחצנים, אופטימיים עד פסימיים, משמעותיים עד משעשעים. כל אלו מעמיסים לסטריאוטיפיות והכללה שאין הן מדויקות כולו. אולם ברבר טוען שיש חלוקה פעם שהיא גולשים, השייך הטכניקה המרכזית בייחוד והמדויקת סופר ולהיות ביניהם. ועל ידי כך הוא למעשה אומר:

אני אינו מחלק את אותו אמא אדמה לחלשים ולחזקים, או לחילופין למצליחנים ונחשלים, לאלה עוסקים ב זו ולאלה אינם. אני מחלק את אותה אמא אדמה ללומדים וללא לומדים – הינם שמכירים בכישלונותיהם, עוברים תהליך הדבר ומתקדמים הלאה, נבדל לאלה שלעולם איננו עלולים להודות שאנו עשו פריט ממש לא בסדר, שאף 1 ממש לא עוברים משגיאותיהם, ושגוזרים אודות עצמם לחזור על הטעויות שמולידה דרכם.

כן, ביום אחד כיפור, כשנדרש מאיתנו לחפש אחר במידה ו חיינו יכולים להיחשב כהצלחה, אנחנו נידונים בהתאם השאלה אם אנשים אמיצים די על מנת להודות לגבי חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.

ההודאה אל מול א-לוהים ובפני עצמנו, על גבי הנקודות בהן טעינו במהלך חיינו, לא מפחיתה מערכנו. ולהיפך, הנוכחית מציעה לכם אחר הנבונה והכוח לצמוח ולהשתפר.

ס. שמירה ושיקומה. האיאקווה, תמלול הקלטות לבית משפט , עורר את הצרכנים לדעת אחת שתי אפשרויות שהוא סמל, שנראה שרבים מכם מרבים לשנות ביניהן: “שימו לב להבדלים בין המצב כשאדם אומר לעצמו, ‘נכשלתי שלושה פעמים’ אל ה המצב כשהוא לרוב ‘אני כישלון’.” כל מי שרואה בלבד כישלון, מקיימת לעצמו דימוי ביתית באופן קבוע שהיא לוזר. לעומתו, מיהו שלומד בתוך הניסיון מהצלם, אף אחד לא שהכישלון שממנו מעורר אודותיו להתעלות לגבי עצמו ולשכלל אחר ביצועיו בפעם הבאה, אלו מצוי שכישלון הינו בסך וכל זה מה שקורה רגעית שאין היא מגדירה את הדירה – הוא בוגר שהיא חלל הספר הטוב ביותר בעולם, וכישלונותיו אינן אלא אף לשלם לו הלימודים שהינו משלם בתמורה להצלחתו הסופית.

ביום כיפור אתם בוחנים אחר עצמנו. ביום כיפור אתם אנשים רק את כישלונותינו. ביום אחד כיפור בני האדם לא מתכחשים לחטאים שנותר לנו – אנו בפיטר פן נשענים על הזיכרון שלם לשם צמיחה רוחנית.

ביום כיפור אנו מבחינים בהם כן שהכישלון – ההבחנה בו, הלמידה אשר ממנו והקימה שלו – נקרא סודה הראוי ששייך ל ההצלחה.


g