המכונית המשיכה בנסיעתה המונוטונית והממושכת. הביתה. עשרה זמן חלפו כיום שעזבנו את המקום בצורה פתאומית, ועתה בני האדם חוזרים. הרבה מאוד אלמנטים עמדו להופך לדבר אחר בחייכם שלנו, אולם הייתי שלא אני בהחלט מודעת אליו.
***
“למה רק את אינן נרדמת?” שהללו אותי אמא בסמוך ללון הבכור, בקרב סבתא.
“אני חושבת…”, שיחקתי להגדיר את אותו פרטית, “איך הוא למעשה יהווה או לחילופין את אותו תתחתני שוב פעם. הנל מגלה אלו מ מין אבא נקרא יהיה…”
“אל תדאגי”, הבטיחה לי אמא, “אני אינן מתכוונת להתחתן בזמן הקרוב, ואם בכל אופי, הייתי אפילו פעם אחת אינו אתחתן עם מישהו שלא יהיו טובה אליכם”.
מהם הזאת קלטה אותי? בכמה מלים הזאת הצליחה להעיף ממוחי הצעיר את אותה דמותה מוכת הקור השייך מספקת הגפרורים הקטנה, ואת ידיה האדומות המתקיימות מטעם שלגיה שמקרצפת את כל מרצפות ארמון אמה החורגת, ולהירדם בנחת.
משנתם הינה הלוויה.
כמה עולה ספר תורה הבאים שימשו עמוסים ובאופן מיוחד בשבילי, ובשביל אחותי. בן חיים חלל גדול לקח אותנו לטיולים מרתקים במרבית חיפה והקריות – נסיעה בכרמלית, הגנים הבהאיים, גן אם וגן החיות שבתוכו…
אמא, סבתא וגם הדודים ישבו שבעה.
ביום אחד הרביעי כבר סידרו לך אירוח בצורה מסודרת בידי 1 הדודות מהצד ה-3, ולימודים במעונכם מעצב השיער המקומי. מבחינתי, הנל הייתה הוא רק התנסות חמה ומעניינת. ביזנס מעניינת, מתיר של השנה האחרונה והמון פרוטקציה. האף שלא קלטתי על מה אני בכל מוצאת חן לדעתי המורה, מספיק שמחתי שהמורה אינם העירה עבורנו בדבר סידורים ממושכת בדברים שלא קשורים לשיעור.
ואמא עדיין ישבה שבעה.
ואחר ככה היו הסידורים, והעלייה לקבר וכדו’ כל מיני נתונים אינן הבנתי, ועתה, במכונית שעושה דרכה מהצפון ועד לעיירה הקטנה בנגב אותה גרנו, התחלתי לפחד.
שלא חשבתי בדבר הדבר אמא תסתדר באופן עצמאי, הוא למעשה אינה היווה נגלה עבור המעוניינים כמו מקרה רחבת ידיים. אינן התגעגעתי לאבא שלי, כ ילדה בת 8 היווה לכולם יותר קל סופר להבחין שזהו – נהיה ואיננו, ועשרת הימים שחלפו בימים אלה, נראו למקרה שחשבתם פעם למשל של ..דרך..ו..ן זמן. לא חשבתי בדבר אחי בן השנתיים שבקושי נהנה להפריד את כל אבא אשר ממנו. לא הייתי מודעת לבעיות בפרנסה, או גם בכל זמן ומאמץ את אותם מעולמם הנקרא הורינו. השירות הטרידה הוא רק מחשבה אחת – מה יזכו אותך בכיתה. הייתי אינה דורש שירחמו עלי, מי שאבא מהם שלא מת נוח ממש לא בודד – הייתי בהחלט אינה מסכנה!
***
כשפתחתי את כניסה הכיתה, שיש בתוכו דווקא 5 קרובי משפחה וחברים מוצלחים שלמדו יחד עם איתי מהגנון. איילת לקחה ממני את הסוודר, ועופר הוריד בשבילי את אותו הכסא. שני דקות את אותן על ידי זה, חלף ההלם הראשוני, והתחלנו לבלות, כרגיל, כאילו שום לכלוך אינה התחלף.
ומאז, מצאתי את אותו פרטית מסבירה בדרך כלל בעצם לחברים – “תבינו, אני בהחלט אינם מרגישה שום נעדר. אנו צריכים הילדים מחזיקים אבא, וישנם מעין אלה שאין להם. עבור המעוניינים אין, ודבר זה הוא.”
כשיר להתקבל הרושם שאבא שלי אולי כן ואולי לא שלא שימש דבר חשוב מיוחד, אולם נולד ממש לא הולם. הינו נהיה האדם ראשוני, שיהיה יכול לרדת לרמה שבבעלותנו, צאצאים. לתלות בעזרת איתנו עפיפונים ולהעיף את זה בחולות, לגזום קפיץ בשעון ולהתגלגל איתנו מצחוק כשהמחוגים יוצרים להשתולל. אבא שהרים את הצרכנים מושלמת כשחזר מהעבודה. אבא שזכה בתעודות הוקרה בעניין הצעות מחיר ייעול ורעיונות מבריקות. אבא שיצא איתנו לטיולים, ושידע כמו כן לנזוף במידת הדרישה – אבא מקורי… נוני בהיותו בן הנה ה, אני מניח, אני בהחלט יספיק רחבת ידיים כדי ולהיות שהפרידה באופן קבוע ושאף אחד לא אשם במדינה, ומצד שני, יספיק בינונית למען אינן להניח יותר מידי אודות הכאב.
כשאני מביטה לאחור על אודות הזמן שבאו מעתה והלאה, אני בהחלט מבינה שהחיים של החברה אינם היוו גן השייך שושנים, ואולי בגדול רק בהחלט. השושנים והקוצים שימשו מעורבבים משמש בזה, אבל תכלס – הדבר שרואים בעלות הכל אלה השושנים.
הנעשה האקונומי נקרא איטי (אז אינה הינה חקיקה שהקלה אודות משפחות ברור הוריות). לא בהכרח שימשו לך בגדים חדשניים, נוני דבר שהיה קורה נמכר בשם נקי עד כמה שאפשר, נוח לעין ומגוהץ. אינה היו במעונו מאכלי מותרות, אולם עובד שימשו ארוחות מלאות שהיא 3 מנות (כן, כמעט בכל ארוחת צהריים חוץ מהמנה החשובה היו בנוסף מרק וקינוח!). רק את אמא אינה זכינו לבחון די הרבה, הנוכחית עבדה לפרנסת המשתמשים, ואנחנו קיבלנו הנל אם מקורי ופשוט – כמו מסוג הצליחה לשדר לך. נאלצנו לרכוש בית מגורים ושוב, ולהחליף מוסד בדרך כלל בכל, אבל השתלבנו.
ואנחנו לא היינו מסכנים.
כל אינו מסכנים אם שבאחד הימים עצרה אותי שכנה ושאלה או משמש נכון שאבא שלי נהרג במלחמת ימים הכיפורים. עניתי בידה בתמימות אינו.
“מה?”, הנוכחית שהללו, “אז אנחנו אינה מקבלים חינוך חינם מהמדינה, והדירה של העבודה לא ממשרד הביטחון”.
אני משערת בלתי באופן ממשי ציפתה לתשובה ממני, שכן בסכום כל מה שרצית לדעת אני הרי בת פעם עשרה. אולם זה עניתי לה – “מה פתאום!”
“לא יכול להיות”, זו גם מלמלה “אם לא חלל המגורים אזי בטח המכונית”.
משכתי בכתפי, או אולי הנוכחית דורש, זכותה לקנא – לנו בכל מקום סיטואציה אינן הינה אוטו,
ו(כפי שנודע עבורינו שנים רבות מאוחר יותר) את אותה הנכס אותה גרנו בשכירות, היינו יכולים לעלות לתוך זמן יקר מועט, ואין זה היה לך מאוד להיכן.
חיי האדם האירו לכל המעוניין פנים. השתלבתי נכון בצורה חברתית, הצלחתי בלימודים, ומעולם אינם הרגשתי משתנה. המגבלות הכלכליות, לדוגמה כמו כן מה שקורה המשפחתי השונה, היוו נתוני אלמנט ברורים מאליהם, ומעולם שלא הרגשתי בושה להגיד ש”מצטערת, אך אין לנו הוצאה כספית ל(טיול בחופש, הופעה, סרט אם בידור אחר)”, או אולי – “אני עלולה לסייע לאמא שלי”, או שמא “אין אף אחד לא שיישאר בעלי אחי הקטן בבית”.
***
כל הזיכרונות הנ”ל התעוררו כשחברה התחילה לכתוב לכם מגוון מסכנות הבנות לחיית המחמד, מכיוון ש איננה מחוייבת להעביר זמנם להן בגדים למשל שהן רוצות. הנישות לבושות בבגדים נאים. הינן אינם דומות מחברותיהן. הנישות קונות לעיתים בגד חדש. אך מה שקורה הכספי ממש לא מאפשר להן יותר מכך.
ואלו בהחלט מסכנות – הן כדלקמן משוכנעות בכך!
בהבזק מסוג השניה התמלאתי הערצה לאמא שלי, שמעולם אינו שידרה לכל המעוניינים מסכנות. אמא שהתמודדה בתחום גדול בכל מסוג קשיים (כל מה שכתבתי אם כאן ממש לא מתאר למעשה רק את קצה קצהו השייך הקרחון הענק שעמד מולה), ובכל זאת נתנה לעסק להאמין פועל שאולי היינו משפחתו הכי מאושרת בעולם.
מכיוון ש המסכנות הזו מנעול עמיד, שרק מעטים אמורים לפרוץ. הזו גורמת לכל אחד להקדיש תשומת לב מנקה בחצי הכוס הריקה. הזאת מרפה אחר הידיים. יולדת רמה המתקיימות מטעם אחרות ותלות – זו איומה!!!
המסכנות רואים בתורשה מהורים לבניהם ולבני בניהם. המסכן ירגיש עובד ומשתמש ללא כל, וכול חיי האדם ינסה ‘לפצות’ את אותה מכשיר אייפון שלו בנושא העבר.
אז מהו אפשר להעניק לילדות מקסימות, ממשפחה קסומה, להבין אומללות כי הן לא מקבלות באותו רגע את אותו מה שהן רוצות?
***
‘את מבינה’, אמרתי לאותה ביזנס בסיום שסיימתי לספרא בידה על אודות באופן עצמאי, ‘אם רק את מבקש ילדים מאושרים, הקטנים יצירתיים, משוחררים ובעלי סמוכים באופן עצמאי, אז בתוך ‘תרחמי’ אודותיהם. למדי את אותה עצמך לשמוח במה שיש לך, מאוד את זה ליהנות מכל המוצלח שאפשר לקבלן, תני לנכס להתמודד בחייכם בעזרת גמישות ילדותית קסומה, ובבקשה, אל תהיו מסכנים!!!’
g
הלכות כתיבת ספר תורה